קומא נ' אסתיקאר חברה בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן כנגד הנתבעים בהעדר התיצבות.

התובענה בתיק זה הוגשה עוד בשנת 2010 והוגשו בה בקשה מקדמית שענינה חוסר סמכות מקומית וכן בקשות אחרות.

ביום כו' אלול תשע"א – 25.09.2011 התקים דיון, אליו לא טרח מי מהנתבעים להתיצב, וניתן פסק דין בהעדר.

בסמוך לאחר מכן, הוגשה בקשה מטעם הנתבע 3 לבטול פסק הדין.

טענתו המרכזית של הנתבע 3 היתה, כי הוסמך להופיע בדיון בשם כל יתר הנתבעים, וכי ביום הדיון נמנע מלהתיצב היות שטופל בחדר המיון בבית חולים.

ודוק - בבקשה שהוגשה ביום 02.10.2011 נכתב כהאי לשנא:

נציג המבקשים מר רן מור יוסף אשר תצהירו מצ"ב לא התייצב לדיון עקב מחלתו – טופל ביום הדיון בחדר מיון...

לא זו אלא, בתצהיר אשר צורף לבקשה נכתב – לאחר הזהרה כדין – נאמר - צטוט:

לא התייצבתי לדיון עקב מחלתי טופלתי ביום הדיון בחדר מיון.

(הדגשה במקור).

התובע, מצדו, התנגד לבטול פסק הדין, וטען, בין היתר, כי הנתבע 3 לא הציג אישור לפיו שהה בחדר מיון, אלא הפניה למיון בלבד.

לאחר שעיין בית המשפט בתגובה, הורה לנתבע 3 להמציא, בתוך 5 ימים, אישור לפיו אכן שהה בחדר המיון ביום הדיון, כפי הנאמר בבקשה ובתצהיר.

בתגובה, הוגש מטעם הנתבע 3 "תצהיר מתקן", בו נאמר, כי הנתבע 3 סבל ממחלה באותו היום, הופנה למיון אך בחר שלא להתיצב במיון בסופו של דבר. עוד נאמר, כי הטענה שעלתה בבקשה לפיה טופל הנתבע 3 בחדר המיון, היתה "פליטת קולמוס והשמטה".

שנים הם התנאים להגשת בקשה לבטול פסק דין. האחד – הצבעה על הצדק סביר לאי-התיצבות לדיון. השני – פירוט עובדות המצביעות על סכויי הגנה טובים. שני התנאים מצטברים.

בטול פסק דין הוא סעד מן הצדק. אף בבקשה שהוגשה, התבקש בטול פסק הדין משקולי צדק. סעד מסוג זה יש לדרוש בידיים נקיות. במקרה דנן, לאחר שעיינתי בבקשה, בתצהיר אשר צורף לה, וב"תצהיר המתקן", אין בידי לקבל טענת הנתבע 3, כי המדובר בהשמטה או בפליטת קולמוס. הנתבע 3 טען בשני מקומות שונים, הן בבקשה והן בתצהיר, פעם בגוף שלישי ופעם בגוף ראשון, כי טופל במיון באותו היום. משהוברר, כי אין יסוד לטענה זו, אין אלא לקבוע, כי המדובר בנסיון להוליך שולל את בית המשפט.

עולה מן האמור, כי הנתבע 3 לא הציג בפני בית המשפט הצדק סביר לאי-התיצבותו, ובכל מקרה נגועה בקשתו בחוסר נקיון כפיים.

הוסף לאמור, כי יתר הנתבעים לא הגישו כלל בקשה לבטול פסק הדין ולא הצביעו על כל סיבה לאי-התיצבותם. טענת הנתבע 3, כי התעתד ליצגם, אינה יכולה להתקבל בהעדר בקשה והחלטה של בית המשפט מראש, לפני הדיון, הפוטרת אותם מהתיצבות.

בשולי הגליון יאמר, כי גם טענות ההגנה עליהן הצביע הנתבע 3 בבקשתו, אינן ברף כזה, המצדיק בטול פסק הדין על מנת למנוע עיוות דין.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתצהיר המצורף לה, בתגובה וב"תצהיר המתקן", מששקלתי מחד את סוג התביעה; סכום התביעה; משכו הארוך יחסית של ההליך בתיק זה (ביחס לתיקי תביעות קטנות); התנהלות הנתבעים וביחוד הנתבע 3 אשר פעל בחוסר נקיון כפיים; העדר הצדק סביר לאי-התיצבות מי מהנתבעים; העדר הצבעה על עוות דין משמעותי – מצאתי כי הכף נוטה לאי-בטולו של פסק הדין וסיום ההדיינות בתיק זה.